אוכל, צבים, דולפינים וביקיני

קודם כל אני חייב להגיב לכמה אימיילים שקיבלתי

לכל מי ששאל, אז לא, לא צילמתי את ההיפים, אבל מספיק שתיזכרו בעידו נווה לפני שנתיים, זה בערך זה.

עידו, אם תרצה לגדל שיער שוב, יש לי מתנה בשבילך מהמלון - קונדישינר בריח cocomango, אתה תמות עליו.

אם עוד מישהי מהבנות רוצה, בבקשה להזמין היום.

דרך אגב עידו, ג'פרי (ההוא מהCUCM) מוסר לך ד"ש. הוא כאן (אין לי מושג למה ומה יש לו לעשות כאן) והוא סיפר לי שהוא פתר לך את הבעיה. יש לך בעיות שאתה לא מספר לי עליהן? ג'פרי אמנם צעיר ונחמד, אבל אתה יכול לבוא אלי גם.

מורן, לגבי רשימת המכולת ששלחת, אז הלכתי אתמול לעשות קניות (עוד על כך בהמשך) וניסיתי לבשל את כל מה שרשמת ביחד, אבל לא כתבת לי כמה זמן זה צריך להיות על האש, אז בסוף לא יצא כלום..

וברצינות:

גולשים - יש תמונה של גיל מנסה לגלוש. הזהרתי אותו אבל הוא התעקש ואת התוצאות תראו בתמונה.

גולשות - גם אני עוד מחפש (אולי כשאגיע לפרק על הביקיני)

קוקוס - בינתיים רק בסופר.

אננס - מדהים (ראו תמונה של חלק מארוחת הבוקר שלנו)

שמן - אין כזה, אחרי יום פה כולם רזים וחתיכים :-), (אני יודע, בסדר, קצת התחכמתי)

חול - גם אין, הכל פה בזלת

כחול - ביררתי עם אורלי לפני הטיסה ולא מקבלים החזר על זה מפוליקום, אז אני רואה ספורט בESPN.

להמשיך? תמשיכי..תמשיכי..

אורי, באזור שלנו אין יערות, רק לבה שנשפכה לים והתקשתה בדרך, כך שהכל בזלתי. אולי באחד הצדדים האחרים של האי יש איזה יער, מבטיח לבדוק בשבוע הבא ולחזור עם תשובה - בדקתי עם גיל. באמת יש בצד השני של האי, איפה שיורד גשם.

לגבי SuperOp בטבריה, עדיף לטוס 32 שעות מאשר במקום לנסוע לטבריה (בלי לפגוע בטבריינים)

קצת על מה שעבר עלי אתמול והיום.

כמו שכתבתי, הלכנו לשתות קצת אחרי העבודה. חוץ מבירה (עליה ראיתי את הגולש היחידי עד עכשיו) היה גם משקה מקומי מבוסס על רום בשם מאי טאי וכמובן פינה קולדה ועוד משהו שנקרא לבה, תשאלו את גיל, הוא שתה (תהיה תמונה)

הגישו גם כל מיני צבתות של סרטנים עם לבן כזה בפנים :-), אבל האוכל פה לא מריח לי טוב והבנתי שאם לא אדאג לעצמי לאוכל בערב, ניסים לא יקרו פה אז הלכתי לקנות אוכל.

כשאני אומר שהלכתי, אז אני מתכוון לזה. בערך 10 דקות, רבע שעה של הליכה מהירה לסופר הקרוב.

כל ההליכה היתה בחושך, למעט מספר פנסים שמאירים בגובה הדשא כך שהחרקים יכולים לשחק עליו כדורגל.

בכל אופן תוך כדי הליכה התחלתי לחשוב על מקרים ותגובות, מה יקרה אם יתקפו אותי? חושך ואף אחד לא בסביבה. ואז נזכרתי פתאום באחת מסדרות הפעולה שהוקרנו בטלויזיה כשהייתי קטן. אני לא זוכר ממנה הרבה, בעיקר את נעימת הפתיחה שהיא אחת המוצלחות והידועות. הוואי חמש אפס, סידרה מיתולוגית שזוכה עכשיו לעדנה וחידוש.

מיד נרגעתי. היה ברור לי שמישהו כבר יגיע להציל אותי אם אקלע לצרה.

לפיכך, דקה דומיה לזכרה של הסידרה עם המנגינה הכי יפה (לויאליות להוואי) 

בסופר קניתי אוכל כשר כמובן (מעיין, אני משתדל), אבל הכי חשוב הוא שהיה שם נקטר גויאבה במיכל של חצי גלון, כמו שהאמריקאים יודעים. רק בשביל זה היתה שווה ההליכה הזאת, יש מישהו שלא אוהב גויאבה????

היום צילמתי במלון תמונות מדהימות, לצערי אין לי איך להעביר אותם למחשב אבל אני מקווה שמחר אסתדר.

יש פה כמו אגם ששוחים בו אבל הוא בעצם חלק מהים. יש פה דגים טרופיים יפהפיים, צבי ים וגם כמה בריכות עם דולפינים.

עם כולם אפשר לשחות ולשנרקל . עדיף להיות עם בעלי סנפירים מאשר עם סניפרים.

יכול להיות שזאת הסיבה שדחפו אותנו באיזה מרתף, שלא נראה מה אנחנו מפסידים?

הערב היינו במופע של התרבות המקומית, ריקודים ועוד - תמונות והסברים, מחר.

ביקיני - אחד מקבוצת איי מרשל באוקיינוס השקט.

תושביו התפנו ממנו אחרי מלחמת העולם השניה, חלקם גם להוואי (הנה קשר אחד בין ביקיני להוואי. על קשרים נוספים אדווח בהמשך) בעקבות בקשה של ממשלת ארה"ב והפיכת המקום לאתר ניסוים בנשק גרעיני.

יש כאלו שלא אנקוב בשמם (ואולי שמם כבר הוזכר?) , אבל אני יודע שהם שיודעים שאני יודע, שאם בכותרת היה כתוב רק צבים ודולפינים, הם היו שולחים את האימייל הזה לאשפה אחרי שניה. ככה לפחות הם למדו משהו.

יום נעים לכולכם ותודה לגיל שממשיך לעוסק בזוטות ומשאיר לי זמן לדברים החשובים באמת.

עמי