זמן רב עבר מאז הבלוג האחרון. רווחי זמן ארוכים בין בלוג לבלוג קורים לרוב כאשר העבודה ממלאת את רוב זמני ומרצי וחוויות אחרות שאינן קשורות בניתוח באגים ופתרונם (אם אפשר לקרוא לבאגים חוויות) אינן משמעותיות ואינן משאירות חותם ממשי על חיי (כמה עצוב). זה פחות או יותר מה שקורה עם הפרויקט של AT&T.
בחצי השנה האחרונה היו לי לא מעט הרהורים לגבי הפרויקט הזה ואיך קרה שאפילו הנסיעה לסופראופ נותבה ברובה לעבודה מול סיסקו על בעיות שהתגלו בארה"ב ובישראל ומצאו את פתרונן (החלקי יש לומר) דווקא בפורטוגל.
לו לפחות היינו נוסעים לגואה, הודו... (אופציה חליפית לפורטוגל שנפסלה בסופו של דבר)
בכל אופן, החלטתי לבדוק כיצד נפל פרויקט זה על חיינו והתחלתי לחקור את התהליך שהוביל לפרויקט הזה.
במהלך החקירה גיליתי כמה דברים מעניינים, חלקם אף מפתיעים על גבול הסנסציה וחשבתי שיש מקום להביאם לידיעתכם.
במהלך התחקיר הצלחתי לשים את ידי על מספר קטעים מצולמים מתוך ישיבות הנהלה של הדרגים הבכירים ביותר ומהם ניתן ללמוד מה היו המניעים לפרויקט וכפי שמיד תיווכחו לדעת, לא תמיד מדובר במה שכולנו חשבנו.
הנה לפניכם קטע מתוך ישיבת הנהלה שנעשתה לפני זמן רב ובה סומנה המטרה הראשונה בדרך אל העושר.
כשעובדים מוציאים יותר אנרגיה, מנהלים מוציאים פחות וכך משמרים אותה. כמובן שהכלל תקף גם להפך. ככל שעובדים מוציאים פחות אנרגיה ושומרים יותר לעצמם, מנהלים צריכים להוציא יותר. כמות האנרגיה המוצאת והנשמרת תמיד נמצאת באיזון.
במקרה דנן הוחלט על הפסקת השנטי של העובדים כשלב ראשון. בשלב השני היה צריך למצוא על מה להוציא את האנרגיה שלהם.
וכך, לאחר שסומנה המטרה הראשונה, נקבעה המטרה השנייה ולאור שתי המטרות הגיע שלב השיטה והמשימות.
היו מספר דפאו"ת שהועלו ונפסלו אך לבסוף נבחר הדפ"ן.
גם כאן הצלחתי להשיג הקלטה נדירה החושפת את מה שהתרחש בישיבה חשובה ודרמטית שהתקיימה לפני כשנה.
הנה כי כן, כך נחשפו להן המטרות והשיטה, והשאר...היסטוריה
Sof Of The Flop
לאור ההתפתחויות האחרונות, הפינה מגיעה לסיומה הטרגי יש לומר. (לפחות עד המנכ"ל הבא)
פתגם אורח
"אוהב כסף לא ישבע כסף" (קהלת ה ט)"יש לו מנה רוצה מאתיים. אין אדם מת וחצי תאוותו בידו" (קהלת רבא, פרשה א', י"ג)
