עכשיו, אחרי שגלי הבריכה שככו, הרוח כבר לא נושבת בעורפם (או בפניהם) של השייטים, אורות האצטדיונים כבו ומלכת אנגליה כבר רושמת לעצמה ביומן את התאריך הבא של אולימפיאדת לונדון, בעוד 100 שנה בערך, אנחנו יכולים לשחרר את השריר שעבד הכי קשה במשך שבועיים וקצת, הלא הוא שריר הGloteus Maximus למתוח אותו ולהרפות ולסכם בלי התלהמות את אירועי הקיץ.
אז מה היה לנו באולימפיאדה? מקצועות אולימפיים כמו:
ירי בצלחות חרס (למה אף פעם לא משדרים את זה?)
בדמינגטון (איכשהו כולם מכירים את המשחק, כולם יודעים שבעברית המשחק נקרא כדור נוצה וכולם גם פעם שיחקו בזה, אז איך זה שאין לנו מדליה?)
אופני BMX (לתומי חשבתי שזה היה סרט כל כך גרוע שאין סיכוי שיעשו לו המשך),
תחרות מי מפשיט את מי קודם (ביפנית קוראים לה ג'ודו). אם היו קרבות בין גברים לנשים זאת בטח היתה התחרות הכמעט הכי נצפית באולימפיאדה.
כדורעף חופים לנשים (בניגוד לג'ודו פה לא צריך להפשיט אף אחת ואף על פי כן היא התחרות הכי נצפית באולימפיאדה)
רכיבה על סוסים (היינו בחופש ברמה"ג והילדים יצאו לטיול רכיבה על סוסים. כל מי שאי פעם יצא לטיול סוסים יודע שהסוסים יודעים מצוין לאן ללכת והם לא צריכים אף אחד שיגיד להם מה לעשות, אז מה בדיוק עושים שם הרוכבים? איפה פה הספורט? ממילא הכל תלוי בסוס ודווקא הוא זה שלא מקבל מדליה)
במקצועות האתלטיקה יש את מקצועות ההטלה והזריקה - כידון, כדור ברזל, פטיש ודיסקוס.
האם מדובר באמל"ח עתיק שבעבר הרחוק היו נוהגים להטיל על האויב? אם כך, האם בעתיד הלא רחוק נראה הטלת אמל"ח חדש כמו פצצה גרעינית? ומה הסיכוי שהאיראנים יעלו לגמר?
הספורט הכי שווה לדעתי הוא הקפיצה למים. מי שלא ראה או לא שם לב מדובר בענף הספורט הכי כייפי.
לפני כל קפיצה הקופצים והקופצות משתכשכים להם להנאתם בג'קוזי. ובהגיע תור נערה ונערה או נער ונער, הם מתנגבים, עולים למקפצה, מרביצים סלטה אחת או שתיים לבריכה ומהר מהר יוצאים חזרה מהבריכה לג'קוזי, שחס וחלילה אף אחד לא יתפוס להם את המקום.
מה שלא הבנתי בסיפור הזה הוא מדוע הם מתנגבים בכל פעם אם ממילא המסלול שלהם הוא ג'קוזי-בריכה-ג'קוזי?
במקרה ראיתי את אחת מתחרויות הקפיצה בחנות ספורט ומנהלת החנות, ידידה טובה שלי, הסתכלה על הקופצים והתפעלה מאוד מהמשולש שלהם. הצילום היה מהפרופיל ולכן לא הבנתי ממה היא מתרשמת כל כך, אבל איך ציין אחד הקונים באותה הזדמנות? כל אחד מתפעל ממה שמדבר אליו.
כידוע כל מדינה שמארחת את האולימפיאדה יכולה להוסיף ענף ספורט אחד, בדרך כלל כזה שמאפיין את המדינה והתרבות שלה.
במקרה וישראל תהיה המארחת, הספורט שדי ברור שייצג אותנו באולימפיאדה הוא משחק המטקות.
מטקות או בשמו הרשמי (שניתן לו כאן) - טניס חופים צריך כמה תוספות קטנות כדי להפוך לרשמי.
למשל להוסיף רשת שתפריד בין הצדדים, לסמן את גבולות המגרש ולשחק 1X1 או 2X2.
החוקים מאוד פשוטים וברורים:
1. אסור לכדור לצאת מתחומי המגרש וליפול על החול
2. השחקניות צריכות ללבוש ביקיני
יש ענפי ספורט שהילדים היו ממש מרותקים אליהם. למשל בתי הקטנה החליטה שבשנה הבאה היא הולכת לחוג קרקע (תרגום: התעמלות קרקע) וחוג מים (תרגום: שחיה צורנית).
מה מושך ילדה בת 4 לענף ספורט שכל הילדות שם יותר קטנות ממנה וכולן צריכות לעבור ניתוח פלסטי להסרת החיוך? לא קשה לנחש, הנצנצים והאיפור שלא נמחק גם במים.
אין ספק שהאיפור הזה הוא שוס, במיוחד לילדה שלא יוצאת בלי צלליות לבריכה.
אני יכול להעיד שבאיפור היא מבינה הרבה יותר ממני. כך למשל כשבפעם הראשונה היא ביקשה ממני לעשות לה פרנצ' הלכתי לטגן לה לחם עם ביצה (פרנצ' טוסט).
מילה על טקס הענקת המדליות. תמיד יש שני נציגים של הועד האולימפי. אחד שם את המדליה על צוואר הספורטאי\ת, זה ברור. אבל מה עושה השני? באתונה הנציג השני שם זר עלי דפנה על ראש הספורטאי, בבייג'ין אני לא זוכר, אבל בלונדון הוא נתן זר פרחים קטן.
אני לא מבין איך הוא לא מתפדח מזה? לתת זר פרחים ששניה אחרי הטקס יושלך לפח? הרי מה שחשוב זאת המדליה. אף אחד לא מגיע לאולימפיאדה בשביל זר כריזנטמות (עם כל הכבוד לכריזנטמות, ויש כבוד)
בניו יורק טיימס עשו המחשה אינטראקטיבית יפה ומעניינת על ההתפתחות וההתקדמות של שלושה ענפי ספורט מאז תחילת המשחקים האולימפיים ועד היום - ריצת 100 מטר, קפיצה לרוחק ו100 מטר שחיה בסגנון חופשי.
כדאי לקרוא - לכניסה לחצו כאן
כמעט ששכחנו את היורו שהיה בתחילת הקיץ.
אני חושב שהדמות הכי טרגית מהמשחקים הוא כריסטיאנו רונאלדו. למרות שאני לא סובל את התנהגותו השחצנית, אי אפשר היה שלא לרחם עליו בזמן שירד מהמגרש עם דמעות בעינים אחרי ההפסד בפנדלים לנבחרת ספרד.
מדובר באחד השחקנים הטובים בעולם. כדי להבין יותר טוב מה עושה אותו לכזה, כדאי לצפות בכתבה מרתקת שהכינה רשת Sky Sport. בכתבה (Ronaldo - Tested to the Limit) בחנו את רונאלדו במגוון פרמטרים ותרחישים שונים והיא מראה בצורה מוחשית מאוד את יכולותיו הפנומנליות.
למי שאין סבלנות לצפות בכל 46 הדקות, אני ממליץ בכל זאת לראות שני קטעים - באחד בודקים על מה עיניו של רונאלדו מתמקדות בזמן שהוא צריך לעבור שחקן יריב עם כדור (דקה 16 לערך) ובקטע השני בודקים מה קורה כאשר מוסרים לו כדור ולפני שהכדור מגיע אליו מכבים את התאורה כשהוא צריך להשלים את התנועה בחושך מוחלט (דקה 20:30 לערך)
אז מה היה לנו באולימפיאדה? מקצועות אולימפיים כמו:
ירי בצלחות חרס (למה אף פעם לא משדרים את זה?)
בדמינגטון (איכשהו כולם מכירים את המשחק, כולם יודעים שבעברית המשחק נקרא כדור נוצה וכולם גם פעם שיחקו בזה, אז איך זה שאין לנו מדליה?)
אופני BMX (לתומי חשבתי שזה היה סרט כל כך גרוע שאין סיכוי שיעשו לו המשך),
תחרות מי מפשיט את מי קודם (ביפנית קוראים לה ג'ודו). אם היו קרבות בין גברים לנשים זאת בטח היתה התחרות הכמעט הכי נצפית באולימפיאדה.
כדורעף חופים לנשים (בניגוד לג'ודו פה לא צריך להפשיט אף אחת ואף על פי כן היא התחרות הכי נצפית באולימפיאדה)
רכיבה על סוסים (היינו בחופש ברמה"ג והילדים יצאו לטיול רכיבה על סוסים. כל מי שאי פעם יצא לטיול סוסים יודע שהסוסים יודעים מצוין לאן ללכת והם לא צריכים אף אחד שיגיד להם מה לעשות, אז מה בדיוק עושים שם הרוכבים? איפה פה הספורט? ממילא הכל תלוי בסוס ודווקא הוא זה שלא מקבל מדליה)
במקצועות האתלטיקה יש את מקצועות ההטלה והזריקה - כידון, כדור ברזל, פטיש ודיסקוס.
האם מדובר באמל"ח עתיק שבעבר הרחוק היו נוהגים להטיל על האויב? אם כך, האם בעתיד הלא רחוק נראה הטלת אמל"ח חדש כמו פצצה גרעינית? ומה הסיכוי שהאיראנים יעלו לגמר?
הספורט הכי שווה לדעתי הוא הקפיצה למים. מי שלא ראה או לא שם לב מדובר בענף הספורט הכי כייפי.
לפני כל קפיצה הקופצים והקופצות משתכשכים להם להנאתם בג'קוזי. ובהגיע תור נערה ונערה או נער ונער, הם מתנגבים, עולים למקפצה, מרביצים סלטה אחת או שתיים לבריכה ומהר מהר יוצאים חזרה מהבריכה לג'קוזי, שחס וחלילה אף אחד לא יתפוס להם את המקום.
מה שלא הבנתי בסיפור הזה הוא מדוע הם מתנגבים בכל פעם אם ממילא המסלול שלהם הוא ג'קוזי-בריכה-ג'קוזי?
במקרה ראיתי את אחת מתחרויות הקפיצה בחנות ספורט ומנהלת החנות, ידידה טובה שלי, הסתכלה על הקופצים והתפעלה מאוד מהמשולש שלהם. הצילום היה מהפרופיל ולכן לא הבנתי ממה היא מתרשמת כל כך, אבל איך ציין אחד הקונים באותה הזדמנות? כל אחד מתפעל ממה שמדבר אליו.
כידוע כל מדינה שמארחת את האולימפיאדה יכולה להוסיף ענף ספורט אחד, בדרך כלל כזה שמאפיין את המדינה והתרבות שלה.
במקרה וישראל תהיה המארחת, הספורט שדי ברור שייצג אותנו באולימפיאדה הוא משחק המטקות.
מטקות או בשמו הרשמי (שניתן לו כאן) - טניס חופים צריך כמה תוספות קטנות כדי להפוך לרשמי.
למשל להוסיף רשת שתפריד בין הצדדים, לסמן את גבולות המגרש ולשחק 1X1 או 2X2.
החוקים מאוד פשוטים וברורים:
1. אסור לכדור לצאת מתחומי המגרש וליפול על החול
2. השחקניות צריכות ללבוש ביקיני
יש ענפי ספורט שהילדים היו ממש מרותקים אליהם. למשל בתי הקטנה החליטה שבשנה הבאה היא הולכת לחוג קרקע (תרגום: התעמלות קרקע) וחוג מים (תרגום: שחיה צורנית).
מה מושך ילדה בת 4 לענף ספורט שכל הילדות שם יותר קטנות ממנה וכולן צריכות לעבור ניתוח פלסטי להסרת החיוך? לא קשה לנחש, הנצנצים והאיפור שלא נמחק גם במים.
אין ספק שהאיפור הזה הוא שוס, במיוחד לילדה שלא יוצאת בלי צלליות לבריכה.
אני יכול להעיד שבאיפור היא מבינה הרבה יותר ממני. כך למשל כשבפעם הראשונה היא ביקשה ממני לעשות לה פרנצ' הלכתי לטגן לה לחם עם ביצה (פרנצ' טוסט).
מילה על טקס הענקת המדליות. תמיד יש שני נציגים של הועד האולימפי. אחד שם את המדליה על צוואר הספורטאי\ת, זה ברור. אבל מה עושה השני? באתונה הנציג השני שם זר עלי דפנה על ראש הספורטאי, בבייג'ין אני לא זוכר, אבל בלונדון הוא נתן זר פרחים קטן.
אני לא מבין איך הוא לא מתפדח מזה? לתת זר פרחים ששניה אחרי הטקס יושלך לפח? הרי מה שחשוב זאת המדליה. אף אחד לא מגיע לאולימפיאדה בשביל זר כריזנטמות (עם כל הכבוד לכריזנטמות, ויש כבוד)
בניו יורק טיימס עשו המחשה אינטראקטיבית יפה ומעניינת על ההתפתחות וההתקדמות של שלושה ענפי ספורט מאז תחילת המשחקים האולימפיים ועד היום - ריצת 100 מטר, קפיצה לרוחק ו100 מטר שחיה בסגנון חופשי.
כדאי לקרוא - לכניסה לחצו כאן
לסיום החלק על האולימפיאדה, לפניכם אירוע אמיתי לגמרי (אם כי הזוי לחלוטין. מצחיק או לא, תשפטו בעצמכם) שהתרחש באולימפיאדת סידני במקצה השחיה ל100 מטר חופשי, הוכחה חיה שכל אחד יכול להגיע לאולימפיאדה (והוכחה לעידו שלמרות שאני שוחה יותר לאט מסבתא שלו, יש איטיים ממני)
לצפייה לחצו כאן
לצפייה לחצו כאן
כמעט ששכחנו את היורו שהיה בתחילת הקיץ.
אני חושב שהדמות הכי טרגית מהמשחקים הוא כריסטיאנו רונאלדו. למרות שאני לא סובל את התנהגותו השחצנית, אי אפשר היה שלא לרחם עליו בזמן שירד מהמגרש עם דמעות בעינים אחרי ההפסד בפנדלים לנבחרת ספרד.
מדובר באחד השחקנים הטובים בעולם. כדי להבין יותר טוב מה עושה אותו לכזה, כדאי לצפות בכתבה מרתקת שהכינה רשת Sky Sport. בכתבה (Ronaldo - Tested to the Limit) בחנו את רונאלדו במגוון פרמטרים ותרחישים שונים והיא מראה בצורה מוחשית מאוד את יכולותיו הפנומנליות.
Top Of The Flop
בפעם הקודמת שדיברתי עם אנדי איבחנתי ירידה חדה בחיוניותו ונדמה היה לי שהדבר נגרם בעטיה של הצלילה החופשית של המניה שדמתה יותר מכל לאותה קפיצה אומללה של הקופץ למים הגרמני, סטפן פק, באולימפיאדה.
כשדיברנו השבוע הוא בילה את חופשת הקיץ באיזה קלאב מד, נהנה מריקודי אה-גה-דו-דו-דו בבריכה והרגיש כבר יותר טוב בעקבות הפרסומים האחרונים על פוליקום.
ניצלתי את ההזדמנות להודות לו על הפריסה וחולצת סוף מסלול שחילקו לנו לכבוד הגל השישי וזה מאוד שימח אותו. הוא לא כל כך הבין (או שהבין ולא רצה להראות שהבין) את הרמיזה העדינה שלי לגבי העובדה שחולצה לסוף מסלול זה משהו שהיה טוב לפני 10-20 שנה ואולי כדאי לחשוב על משהו קצת יותר אטרקטיבי, אבל כשראיתי שהוא מתחמק מלהגיב עזבתי את זה.
תוך כדי השיחה התברר שהוא צפה באולימפיאדה ונדבק בחיידק הספורט. הוא התחיל לרוץ וממש אוהב את זה. הסברתי לו קצת איך להשתמש בתוכנת RunKeeper אחרי שהוא קצת הסתבך ולא ידע כמה דברים. אמרתי לו שאתחיל לעקוב אחרי התוצאות שלו והוא הסכים בתנאי שלא אפרסם אותם בחברה, כי הוא רק מתחיל והוא לא רוצה פאדיחות.
ברקע התחיל להישמע שיר וכרוז שקרא לנופשים להצטרף לתחרות נושאת פרסים בבריכה. אנדי התנצל ואמר שהוא מוכרח לזכות במשהו לפני שהוא חוזר הביתה ולכן הוא נאלץ לסיים את השיחה ולמהר לקפוץ למים. אמרתי לו שכשהוא יגיע לישראל, אסביר לו בצורה יותר מפורטת איך להשתמש באפליקציה ושממש שמחתי שהוא התחיל לרוץ כי עכשיו יש לנו עוד נושאים לשיחה חוץ מהמניה שהיא כבר מזמן לא נושא אטרקטיבי.כשדיברנו השבוע הוא בילה את חופשת הקיץ באיזה קלאב מד, נהנה מריקודי אה-גה-דו-דו-דו בבריכה והרגיש כבר יותר טוב בעקבות הפרסומים האחרונים על פוליקום.
ניצלתי את ההזדמנות להודות לו על הפריסה וחולצת סוף מסלול שחילקו לנו לכבוד הגל השישי וזה מאוד שימח אותו. הוא לא כל כך הבין (או שהבין ולא רצה להראות שהבין) את הרמיזה העדינה שלי לגבי העובדה שחולצה לסוף מסלול זה משהו שהיה טוב לפני 10-20 שנה ואולי כדאי לחשוב על משהו קצת יותר אטרקטיבי, אבל כשראיתי שהוא מתחמק מלהגיב עזבתי את זה.
תוך כדי השיחה התברר שהוא צפה באולימפיאדה ונדבק בחיידק הספורט. הוא התחיל לרוץ וממש אוהב את זה. הסברתי לו קצת איך להשתמש בתוכנת RunKeeper אחרי שהוא קצת הסתבך ולא ידע כמה דברים. אמרתי לו שאתחיל לעקוב אחרי התוצאות שלו והוא הסכים בתנאי שלא אפרסם אותם בחברה, כי הוא רק מתחיל והוא לא רוצה פאדיחות.
אני מקווה שהוא זכה במשהו, אנחנו רק יכולים להרוויח מזה.
פינת התרבות
הוא לא חדש אבל במרכז דוידסון בירושלים ביקרתי רק לאחרונה.המרכז שנמצא מדרום לכותל המערבי כולל גן ארכיאולוגי מתקופת בית שני, תקופת השלטון של בית אומיה,התקופה הביזנטית ותקופות נוספות וכן מרכז מבקרים עם תצוגות של ממצאים מהחפירות שנעשו במקום.
במרכז מוצגים מספר סרטים וביניהם סרט הממחיש בצורה יוצאת דופן כיצד חיו בירושלים בתקופת בית שני ואת חוויותיו של עולה לרגל שמגיע לירושלים ולבית המקדש - מומלץ.
חודש אלול כבר התחיל ושירו של יהודה עמיחי, "אלול בעין כרם", אותו הלחינה ושרה מיקה קרני תמיד נראה לי מתאים כל כך לתקופה ולאוירה של החודש הזה (ומי שלא מרגיש כך מוזמן לטייל ברחובות עין כרם ובכלל בירושלים בתקופה זו בשעות הערב)
לצפייה לחצו כאן
אוטוטו שנה חדשה וטובה לכולנו
עמי
